מזונות ילדים
אב חייב במזונות ילדיו הקטינים.
החובה מוטלת על האב בין אם הוא נשוי לאם ובין אם לאו.
החיוב בתשלום דמי מזונות הילדים הינו על פי הדין האישי. חל דין שונה בישראל בנוגע לשיעור דמי המזונות ולסוגיית הנושא בנטל זאת בהתאם להשתייכות הדתית של הקטין.
אי תשלום מזונות – במקרה בו האב אינו משלם דמי מזונות הילדים ניתן להפעיל כנגדו הליכי הוצאה לפועל, כגון עיקולים, עיכוב יציאה מן הארץ, פקודות מאסר. כאשר האם אינה עובדת היא זכאית לפנות לביטוח הלאומי לקבלת דמי המזונות.
על פי הדין העברי, החובה העיקרית של אב היא לכלכל את ילדיו הקטינים עד הגיעם לגיל 18.
החובה היא אבסולוטית ואין קשר בין רמת הכנסתו של האב לבין צרכיהם הבסיסיים של הילדים. כך, למשל, גם כאשר האב בהליך של פשיטת רגל עדיין יהא חייב במזונות הקטינים.
יוצא איפוא, שאב מחוייב במזונותיהם של ילדיו הקטינים, אפילו אם אין לו כל הכנסה ואינו יכול לספק את צורכי מחייתו או שהוא נכה המתקיים מקצבה. חובותיו כלפי ילדיו קודמות לזכותו לקיים את עצמו.
כאשר בני הזוג הגיעו להחלטה להתגרש בהסכמה, הרי שביחס לגובה תשלום מזונות הילדים, לרוב יקבע בהסכם כי סכום המזונות יהיה קבוע (לכל חודש), צמוד למדד המחירים לצרכן, ויחול עד שיגיע הקטין לגיל 18 ומגיל זה עד תום שרות החובה הצבאי כשליש מהסכום המוסכם.
בהיעדר הסכמה בין הצדדים, פונים הצדדים לערכאות משפטיות ומוגשת תביעה למזונות הקטינים. חבות האב נגזרת בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו.
מזונות ילדים כוללים את כל צרכי מחייתם, כאשר הפסיקה מבחינה בין 'צרכים הכרחיים' שהם חיוניים לקיומם של הילדים ובלעדיהם אי אפשר להתקיים, בהם נושא האב בלבד, לבין צרכים שהינם 'מדין צדקה' והם צרכים עודפים, בהם נושאים שני ההורים. (האב נושא בהם רק אם יש ביכולתו ובאם בעבר נהגו הילדים ברמת חיים כזו).
חיובה של האם להשתתף במזונות ילדיה הינו מדין צדקה בלבד ורק אם ידה משגת לאחר שסיפקה את צרכיה ובתנאי שמוכח כי האשה היא אמידה ובעלת יכולת כלכלית סבירה.
'הצרכים ההכרחיים' הם: מזון, הלבשה, הנעלה, מקום מגורים ואחזקתו (מדור), חינוך, דמי טיפול, צרכים רפואיים.
'צרכים מדין צדקה' הם: שיעורי העשרה/חוגים, שיעורים פרטיים, בילויים, נסיעות בארץ ובחו"ל וכיוצ"ב.
בהיבט המשפטי נהוג לחלק את החיוב במזונות הילדים החל על האב בהתאם לגיל הילדים:
1. עד גיל 6 - חובת מזונות מוחלטת על האב, מדין תורה. החיוב אינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב, אלא בצרכי הקטין.
2. בין הגילים 15-6 - ממשיך האב לשאת לבדו בצרכים ההכרחיים, מכוח תקנות חכמים ותקנות בי"ד. יחד עם זאת, בצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים, נושאים האב והאם, בדרך כלל, בחלקים שווים.
3. מגיל 15 ואילך - החיוב מדין צדקה בלבד, החיוב מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם הפנויות.
בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי –
בעניין שבנוהג, קבעה הפסיקה כי לגבי המשרתים בשרות חובה גובה המזונות יהא 1/3 מסכום המזונות שנפסקו עד גיל 18. יוער כי, בהסכם גירושין בין הצדדים ניתן להסכים על סכום גבוה יותר.
חובת המדור-
חובת האב לספק מדור לילדיו הקטינים. על פי הפסיקה, במקרה של ילד אחד, חובת האב לשאת ב-30% משכר הדירה, כשיש שני ילדים- 40% , וכשהמדובר בשלושה ילדים ויותר – 50% מעלות שכר הדירה. גם כאשר האם אינה שוכרת דירה אלא משלמת משכנתא ישלם האב את חלקו של הילד בהוצאות המדור.
גובה סכום דמי מזונות הילדים-
הסכום המינימלי שבית המשפט נוהג לפסוק לילד אחד הוא כ- 1,200 ₪ כאשר לסכום זה נוספות הוצאות המדור. ישנן מקרים יוצאים מן הכלל, שכן בית המשפט פוסק בכל מקרה לגופו. ילדים אשר הורגלו לרמת חיים מסוימת יהיו זכאים להמשיך ולחיות באותה הרמה גם כאשר הוריהם התגרשו.
פסק דין מזונות לעולם אינו סופי-
פסק דין למזונות אינו הופך לחלוט (סופי). בהתמלא תנאים מסוימים ניתן לשוב ולדון בעניין המזונות מחדש, כך בשל שינוי נסיבות מהותי ניתן להגיש תביעה להגדלת מזונות או להקטנתם.
שינוי נסיבות מהותי יכול להיחשב אירוע של פיטורין של האב ממקום העבודה, התעשרות פתאומית, הולדת ילדים נוספים.
כאשר הצדדים התגרשו בהסכם גירושין ולא התקיים כל דיון בדבר מזונות הילדים ניתן בדרך כלל להגיש תביעת מזונות חדשה בשם הקטינים בבית המשפט (ללא שינוי נסיבות), לאור עקרון טובת הילד.
ערכאת השיפוט-
מזונות הילדים ידונו בבית הדין הרבני אך ורק בהסכמת הצדדים.
בניגוד ליתר הנושאים הקשורים לגירושין ובהם ניתן להגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני, הרי שבמקרה של מזונות הקטינים אין לבעל כל אפשרות להכריח את האישה לדון במזונות הילדים בבית הדין הרבני, אפילו אם הקדים בתביעתו לבית הדין הרבני. הילדים אינם מנועים מלהגיש את תביעתם למזונות בבית המשפט לענייני משפחה.
החובה מוטלת על האב בין אם הוא נשוי לאם ובין אם לאו.
החיוב בתשלום דמי מזונות הילדים הינו על פי הדין האישי. חל דין שונה בישראל בנוגע לשיעור דמי המזונות ולסוגיית הנושא בנטל זאת בהתאם להשתייכות הדתית של הקטין.
אי תשלום מזונות – במקרה בו האב אינו משלם דמי מזונות הילדים ניתן להפעיל כנגדו הליכי הוצאה לפועל, כגון עיקולים, עיכוב יציאה מן הארץ, פקודות מאסר. כאשר האם אינה עובדת היא זכאית לפנות לביטוח הלאומי לקבלת דמי המזונות.
על פי הדין העברי, החובה העיקרית של אב היא לכלכל את ילדיו הקטינים עד הגיעם לגיל 18.
החובה היא אבסולוטית ואין קשר בין רמת הכנסתו של האב לבין צרכיהם הבסיסיים של הילדים. כך, למשל, גם כאשר האב בהליך של פשיטת רגל עדיין יהא חייב במזונות הקטינים.
יוצא איפוא, שאב מחוייב במזונותיהם של ילדיו הקטינים, אפילו אם אין לו כל הכנסה ואינו יכול לספק את צורכי מחייתו או שהוא נכה המתקיים מקצבה. חובותיו כלפי ילדיו קודמות לזכותו לקיים את עצמו.
כאשר בני הזוג הגיעו להחלטה להתגרש בהסכמה, הרי שביחס לגובה תשלום מזונות הילדים, לרוב יקבע בהסכם כי סכום המזונות יהיה קבוע (לכל חודש), צמוד למדד המחירים לצרכן, ויחול עד שיגיע הקטין לגיל 18 ומגיל זה עד תום שרות החובה הצבאי כשליש מהסכום המוסכם.
בהיעדר הסכמה בין הצדדים, פונים הצדדים לערכאות משפטיות ומוגשת תביעה למזונות הקטינים. חבות האב נגזרת בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו.
מזונות ילדים כוללים את כל צרכי מחייתם, כאשר הפסיקה מבחינה בין 'צרכים הכרחיים' שהם חיוניים לקיומם של הילדים ובלעדיהם אי אפשר להתקיים, בהם נושא האב בלבד, לבין צרכים שהינם 'מדין צדקה' והם צרכים עודפים, בהם נושאים שני ההורים. (האב נושא בהם רק אם יש ביכולתו ובאם בעבר נהגו הילדים ברמת חיים כזו).
חיובה של האם להשתתף במזונות ילדיה הינו מדין צדקה בלבד ורק אם ידה משגת לאחר שסיפקה את צרכיה ובתנאי שמוכח כי האשה היא אמידה ובעלת יכולת כלכלית סבירה.
'הצרכים ההכרחיים' הם: מזון, הלבשה, הנעלה, מקום מגורים ואחזקתו (מדור), חינוך, דמי טיפול, צרכים רפואיים.
'צרכים מדין צדקה' הם: שיעורי העשרה/חוגים, שיעורים פרטיים, בילויים, נסיעות בארץ ובחו"ל וכיוצ"ב.
בהיבט המשפטי נהוג לחלק את החיוב במזונות הילדים החל על האב בהתאם לגיל הילדים:
1. עד גיל 6 - חובת מזונות מוחלטת על האב, מדין תורה. החיוב אינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב, אלא בצרכי הקטין.
2. בין הגילים 15-6 - ממשיך האב לשאת לבדו בצרכים ההכרחיים, מכוח תקנות חכמים ותקנות בי"ד. יחד עם זאת, בצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים, נושאים האב והאם, בדרך כלל, בחלקים שווים.
3. מגיל 15 ואילך - החיוב מדין צדקה בלבד, החיוב מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם הפנויות.
בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי –
בעניין שבנוהג, קבעה הפסיקה כי לגבי המשרתים בשרות חובה גובה המזונות יהא 1/3 מסכום המזונות שנפסקו עד גיל 18. יוער כי, בהסכם גירושין בין הצדדים ניתן להסכים על סכום גבוה יותר.
חובת המדור-
חובת האב לספק מדור לילדיו הקטינים. על פי הפסיקה, במקרה של ילד אחד, חובת האב לשאת ב-30% משכר הדירה, כשיש שני ילדים- 40% , וכשהמדובר בשלושה ילדים ויותר – 50% מעלות שכר הדירה. גם כאשר האם אינה שוכרת דירה אלא משלמת משכנתא ישלם האב את חלקו של הילד בהוצאות המדור.
גובה סכום דמי מזונות הילדים-
הסכום המינימלי שבית המשפט נוהג לפסוק לילד אחד הוא כ- 1,200 ₪ כאשר לסכום זה נוספות הוצאות המדור. ישנן מקרים יוצאים מן הכלל, שכן בית המשפט פוסק בכל מקרה לגופו. ילדים אשר הורגלו לרמת חיים מסוימת יהיו זכאים להמשיך ולחיות באותה הרמה גם כאשר הוריהם התגרשו.
פסק דין מזונות לעולם אינו סופי-
פסק דין למזונות אינו הופך לחלוט (סופי). בהתמלא תנאים מסוימים ניתן לשוב ולדון בעניין המזונות מחדש, כך בשל שינוי נסיבות מהותי ניתן להגיש תביעה להגדלת מזונות או להקטנתם.
שינוי נסיבות מהותי יכול להיחשב אירוע של פיטורין של האב ממקום העבודה, התעשרות פתאומית, הולדת ילדים נוספים.
כאשר הצדדים התגרשו בהסכם גירושין ולא התקיים כל דיון בדבר מזונות הילדים ניתן בדרך כלל להגיש תביעת מזונות חדשה בשם הקטינים בבית המשפט (ללא שינוי נסיבות), לאור עקרון טובת הילד.
ערכאת השיפוט-
מזונות הילדים ידונו בבית הדין הרבני אך ורק בהסכמת הצדדים.
בניגוד ליתר הנושאים הקשורים לגירושין ובהם ניתן להגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני, הרי שבמקרה של מזונות הקטינים אין לבעל כל אפשרות להכריח את האישה לדון במזונות הילדים בבית הדין הרבני, אפילו אם הקדים בתביעתו לבית הדין הרבני. הילדים אינם מנועים מלהגיש את תביעתם למזונות בבית המשפט לענייני משפחה.
לקבלת ייעוץ ראשוני חינם ומידע נוסף התקשרו לטלפון : 596142 -0547
או צרו קשר באתר
או צרו קשר באתר
