איילת סיטון עו"ד

בארץ קיימות שתי ערכאות שיפוטיות, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, שלהן הסמכות לדון בענייני גירושין, מזונות, משמורת ילדים, חלוקת רכוש ועוד.

מאחר ולשתי הערכאות השיפוטיות סמכות מקבילה קיים "מרוץ סמכויות".
'מרוץ סמכויות' פירושו: מי שפונה ראשון לערכאה הנוחה לו קובע היכן ידון הסכסוך, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. קיימים הבדלים בין פסיקת בית הדין הרבני לבין פסיקת בית המשפט לענייני משפחה על כן יש יתרון בפתיחת ההליכים ראשון בבחינת 'כל הקודם זוכה'. בנוסף לכך, יש משמעות פסיכולוגית לשאלה מי עשה את הצעד הראשון מבלי להתייחס למצב המשפטי.

לרוב, הדעה השכיחה היא כי עדיף לגבר להתדיין בבית הדין הרבני ואילו לאשה עדיף לנהל את עניינה בבית המשפט לענייני משפחה, שכן בדרך כלל פוסק בית המשפט לענייני משפחה מזונות גבוהים יותר בצמוד למדד, לעומת בית הדין הרבני הפוסק לרוב מזונות נמוכים יותר בצמוד לתוספת היוקר. יחד עם זאת, ישנם מקרים הפוכים, בהם לאשה עדיף להתדיין בבית הדין הרבני.
על כן, גבר העומד בפני הליך גירושין יזדרז להגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני. על מנת לכרוך את תביעת הגירושין יש לעמוד בשלושה תנאים (אחרת ידונו התביעות בבית המשפט לענייני משפחה):

1. כנות תביעת גירושין
2. כריכה כדין
3. כנות הכריכה

• בכל מקרה, תביעת הגירושין עצמה (גט הפיטורין) תידון בבית הדין הרבני, בתנאי ששני בני  הזוג יהודים.
• נושא של מזונות הילדים ידון בבית הדין הרבני אך ורק בהסכמת הצדדים.